טראומת בית הבובות

מאת בר אופיר

05.10.17,15:59

החודשים האחרונים בבית"ר ירושלים היו סוערים מאוד, פיטורי שרון מימר והחלפתו בעוזרו גילי לבנדה, פיטורי אלי כהן "השריף", מינויו של בני זן זקן הצעיר - מסתבר שכולם חלק מתיאטרון הבובות של אלי טביב* בר אופיר בטור אישי לבית"ר.נט על הזעזועים שהקבוצה עוברת בתקופה האחרונה מעמדת המאמן, ועד לעמדת השוער שפוגעים בהצלחת הקבוצה* מוזמנים להגיב לכתבה דרך תוסף הפייסבוק

 
מאמן הוא אחד מהתפקידים החשובים במועדון כדורגל. הוא המורה, המדריך, הפסיכולוג והחשוב מכל, האבא של השחקנים. מלבד זאת, מדובר באדם שמשתכר בכל חודש ודואג לפרנסתו. ולשם הצלחתו בתפקיד הוא זקוק לדבר אחד בלבד – שקט תעשייתי מהנהלת הקבוצה. לא זכור לי מועדון שהחליף כל כך הרבה מאמנים בתקופה כה קצרה, ואיני מדבר רק על החודשים האחרונים אלא על השנים האחרונות.

אם אתחיל למנות את כל שמות המאמנים שעברו כאן בשנים האחרונות הרשימה לא תסתיים, והבעיה היא שהיא רק הולכת וגדלה, האם יש הצדקה לתחלופה כזו? התשובה היא חד משמעית לא, ובייחוד לא במועדון לחוץ כמו בית"ר. אנו חווים בתקופה האחרונה שינויים במערכת שרק פוגעים בקבוצה. קבוצה מגובשת צריכה בעלים אחראי שינהל את הקבוצה בצורה תקינה, אך כאן בירושלים המצב לצערנו הוא שונה לגמרי.

אם אחזור שלוש שנים אחורה, מחתימתו של מנחם קורצקי בשנת 2014-15 עברו בבירה לא פחות מ- 6 מאמנים שונים שהגיעו בתזמונים שונים. כאשר הסיבה האמיתית לפיטורם של רוב המאמנים האחרונים לא תהיה תשובה רציונאלית אלא יימצאו תירוץ לגבות את החלטת ראשי המועדון "להיפטר" מאותו מאמן שלא בצדק.  התחלופה הגדולה החלה עם החתמתו של סלובודאן דראפיץ' שהגיע כמאמן אלמוני והגיע עם הירושלמים למקום השלישי שהוביל אותם למוקדמות הליגה האירופית בעונה שלאחר מכן. אך, בעיניי הפיטורים הכי כואבים עד כה היו של המאמן שרון מימר. שהגיע בפברואר 2017 בחלון העברות לאחר שפוטר מהפועל כפר סבא, והצליח להחזיר את השמחה בבית"ר ירושלים, אז מדוע החליטו בכל זאת לחתוך אותו בסיום העונה? לא ברור.

במיוחד שבאותה תקופה לא היה מאמן מנוסה בשוק כאשר רוב קבוצות ליגת העל ממשיכות להתכונן לתחילת ליגת העל, הירושלמים צריכים להתעסק בדברים אחרים. כמה ימים לפני תחילת העונה, לכולן יש מאמן ורק אחת נמצאת בבעיה גדולה - בית"ר ירושלים. ומה עושים במצב הזה? מאלתרים. ובדרך כלל שאין מציאות בחוץ, הולכים לצלחת הקרובה ביותר על השולחן, אז החליטו למנות את עוזרו של מימר, גילי לבנדה, מופתעים? לא אני. אמנם, הוא היה כבר מאמן ראשי אבל היה זה במועדון קטן בליגה הלאומית - הפועל ראשון לציון. מלבד זאת, הבעיה הנוספת היא תעודת הפרו שלא הייתה ללבנדה דבר שהגביל אותו במספר המשחקים שהוא יכול לעמוד על הקווים. לאחר שלא מעט שמות צצו בתקשורת בנוגע למאמנים שונים והפארסה הלא ברורה בנושא אלי כהן "השריף", החליטו להביא מאמן חסר ניסיון מוחלט בליגות הגבוהות, זול, שאינו דורש משכורת גבוה, והנה קיבלנו אותו בדמות בני בן זקן, בפועל אין לדעת מה יוליד המינוי שלו,  אבל לפחות על פי ההפסד לבני סכנין בתוצאת 3-2. בן זקן היה אנמי, אבוד  ובהלם מהמעמד שניתן לו.
 
בוריס קליימן - צריך להחזיר לו את הבטחון 
מעבר לכך, אהיה חייב להתייחס לסוגיית בוריס קליימן. יכולת ירודה מהפתיחה דבר שאיננו משקף את כישוריו האמיתיים ופוגע בביטחון העצמי שלו ובוודאי בקבוצה עצמה. כדי להחזיר את קליימן ליכולת שאנו רגילים, אנו צריכים להחזיר אך ורק אדם אחד שפוטר באופן תמוה - גיא סולומון. סולומון היה האדם הכי מחובר לשוער הבית"רי והוא התאים עצמו כמו כפפה ליד, שוער המאמנים הטוב ביותר בבירה בתקופה האחרונה. עם כל הכבוד לעמי גניש שהגיע יחד עם מימר שכבר הספיק לעזוב הוא לא האיש המתאים למועדון.

אם דיברתי על בוריס קליימן, חובה לציין את סתיו שושן, שוער המשנה. בסך הכל ילד צעיר, חסר ניסיון בקבוצת בוגרים שרוב משחקי העונה יושב על הספסל ומביט מהצד על המתרחש, מה כולם ציפו? שהוא ייכנס לשער בשיא כושר, עם ביטחון מופרז וייתן את משחק חייו? הרי המשחקים היחידים שהוא לובש את אפודת השוער הם אולי במשחקי גביע הטוטו, שם מאפשרים לשחקני המשנה להציג את יכולתם דבר שיקבע את עתידם. אני הייתי מציע להשאיל אותו לקבוצה בוגרת בין אם בליגת העל או בליגה הלאומית שיצבור ניסיון ובמידה ויחזור לירושלים, הוא יגיע מחושל יותר כדי להילחם על המקום בהרכב. לאחר שרבים תקפו את שוער המשנה לאחר ההפסד מול בני סכנין שאגב בצדק, זכרו בסופו של דבר ששוער טוב הוא אחד שזוכה לטיפוח ומקבל הזדמנויות לאורך העונה הסדירה, במקרה של שושן. לא ניתנה לו ומכאן ניתן להסביר את השערים הרכים שהוא ספג.  

גם ההגנה לא חפה מביקורת ולא רק שהיא איננה חומת בטון היא אפילו לא הגנה שמתאימה לקבוצה בליגת העל. מכרו לנו את חסוס רואדה הבלם המוכשר ובמקומו לא הביאו אף שחקן שראוי ללבוש את החולצה הצהובה - שחורה, אז הבטיחו רכש לעמדה הזו. אז מה? דיבורים לחוד ומעשים לחוד. השחקנים האחוריים שאמנם מרבים לעלות להתקפה אך שוכחים את תפקידם העיקרי לשם כך הגיעו. אגב, גם הייסטר שהורחק לחמישה משחקים בצדק "תרם" להגנה חסרת התאמה. נשאר לנו רק לקוות כי נוכל להסתדר בצורה טובה עד תחילת חלון העברות בינואר וכשיגיע להתחזק בעוד שחקן או שניים לפחות בעמדה זו, מספיק שערים חטפנו עד כה מתחילת העונה.
 
לסיכום, קבוצה איננה יכולה להצליח עם חילופים וזעזועים כל כך גדולים בתקופה כה קצרה במיוחד אם מדובר על צוות ההנהלה בין אם הבכיר או בין אם מדובר על הצוות הזוטר, כל סיטואציה כזו גורמת לטראומה באותו מועדון. בינתיים נקווה שבוריס יחזור לכושר, שמאמן השוערים יחזור אלינו ושבני בן זקן האלמוני יצליח במשימתו. דבר אחד בטוח, אלה אינם היו הפיטורים האחרונים העונה שאנו חווים בבית הבובות של אלי טביב כרגע. אני מקווה שאני טועה, אך העבר לימד אותנו כי מי שיודע את עברו סביר להניח שעתידו יהיה דומה. הצלחה או כישלון? אין לדעת.
 
 
הערה: תגובות לא הולמות עלולות לגרום להשבתת חשבון הפייסבוק שלך (תקנון)

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי